כשלים בהסדרת יחסי משפחה באמצעות הסדרים כספיים

מאת עו"ד דב (דובי) דוניץ

ביום 7 באפריל 2019 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דין (שנכתב על ידי אב בית הדין- כבוד השופט י' שנלר בהסכמת כבוד השופטים ד"ר ק' ורדי ו-ע' רביד) בסכסוך עמוק בין שתי אחיות [עמ"ש (ת"א) 29460-05-18] באשר לחלוקת תמורת דירה בניו יורק שנרכשה על ידי אחת מהן במעורבות של סכום כסף לא מבוטל (כמיליון דולר ארה"ב) שהועבר מאמן של האחיות אל האחות שרכשה את הדירה.

הרקע לסכסוך, שארע במשפחה עתירת הון – נבע מגירושי ההורים וטענות מטענות שונות הקשורות בעיזבונו של אב המשפחה – שהביאו לעליית יחסי האחיות על שרטון במשך שנים.  אם המשפחה – קשורה מאד לאחת האחיות והן מתקיימות כתא משפחתי אחד, כאשר האחות השנייה הייתה מנותקת מאמה ואחותה במשך שנים בשל הסכסוך. האם סבלה מאד בשל התרחקות האחיות ורצתה לקרב ביניהן. בשנת 2006 העבירה האם סך של כמיליון דולר לחשבונה של האחות שהתנתקה- ויחסי המשפחה בין השלוש חודשו לשמחתה של האם. כשבעה חודשים לאחר מכן רכשה אותה בת את הדירה בניו יורק – נשוא הסכסוך שבתיק. באותה מסגרת זמן גם הועברו כספים מכספים שונים בין האחיות- ובין כל אחת מהאחיות לאם. באותן שנים אפשרה גם האחות רוכשת הדירה לאם ולאחות להתגורר זמנית בדירה בעת שביקרו בניו יורק.

הצהרת הון שהגישה האחות רוכשת הדירה לפיה כל הדירה בבעלותה- הביאה לסכסוך חדש בינה לבין האם והאחות. האם והאחות טענו שכספי האם היוו הלוואה בעוד רוכשת הדירה טענה כי כספי האם היו מתנה. בכל אופן הדירה הייתה זמן מה ללא שוכרים והאחות והאם המליצו לבעלת הדירה למכור אותה והן הגיעו לסיכום ביניהן, כי יתחשבנו על השקעת כל אחת מהאחיות בדירה. הדירה נמכרה- והאחות טענה שמחצית הדירה מגיעה לה- כי היא נשאה במקדמה וכי כספי האם- משותפים.  העניין הגיע לבית המשפט לענייני משפחה שפסק לטובת האחות (שגם האם גיבתה את עמדתה). הקונסטרוקציה על פיה ביסס בית המשפט קמא את פסק הדין התבססה על מתנה שניתנה על ידי האם לשתי האחיות- עמדה שלא נטענה כלל מלכתחילה. מכאן הערעור- שהתקבל בבית המשפט המחוזי.

במנותק מהסוגיה המשפטית המעניינת על פיה הוכרע התיק, מתאר פסק הדין את הלכי הרוחות, תצהירי העדות הראשית של האחיות והאם- וחקירותיהן הנגדיות. ממסכת הראיות שבתיק עולים הכשלים בניסיונה של האם להפסיק את הנתק בין האחיות ולהביא לקשרי משפחה תקינים- בין היתר באמצעות העברה כספית משמעותית מאד לאחת מהבנות- שהיא עמדה למעשה בבסיס הסכסוך נשוא פסק הדין שבית המשפט נאלץ לכתוב, משום שלא עלה בידו להביא להסדרת העניין בתוך המשפחה.

האם העבירה מיליון דולר לבתה – מבלי שצוין במקום כזה או אחר שבהלוואה עסקינן (בחקירתה הנגדית של האם ציינה זו, שגם לא נאמר בשום מקום שבמתנה עסקינן…). אין כל ספק שהכסף הועבר ללא כל קשר עם רכישתה של הדירה נשוא הסכסוך (שכן הדירה נרכשה רק לאחר כשבעה חודשים). במהלך החקירות הסתבר גם שמקור הכסף הוא "שחור"… דבר שיכול להביא לעוד תסבוכות במשפחה. העברות הכספים בין האחיות- נטען לגביו מצד אחד שהיה לצורך תשלום מקדמה לרכישת הדירה ומנגד נטען, שדובר בכספים שלא היו קשורים כלל לרכישת הדירה (כל זאת ללא ראיות מסייעות).

עולה בבירור שבנות המשפחה העבירו כספים מהאחת לשנייה בין אם במישרין ובין אם באמצעות תאגידים שלהן- ללא כל הסבר כתוב וללא מעורבות של עורך דין מקצועי או רואה חשבון. האחות זעמה על כך שאחותה כללה את הדירה כרכושה הבלעדי בהצהרת הון ופתחה בסכסוך, בו ניסתה האם לגבות אותה ולנסות ולשכנע כי הכוונה הייתה שהדירה תחולק בין הבנות (למרות שלא היה לאם יד ורגל ברכישת הדירה…). הלך הרוחות הזה הביא את בית המשפט קמא לפסוק על פי קונסטרוקציה יצירתית משלו שתיתן ביטוי לעמדת האם והאחות – הגם שלא נטענה כלל בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים- תוך אמירה שהאחות בעלת הדירה לא סתרה את הקונסטרוקציה הזאת… – קונסטרוקציה שנהפכה על פיה בערעור.

פסק דין זה ממחיש לנו כיצד יכולים פסקי דין בבית המשפט להפוך ולעוות את כוונות הצדדים בעת ביצוע פעולות מסוימות- בייחוד כשמדובר בצדדים טעונים רגשית, שמבצעים תחת לחץ פעולות שנראות להם נכונות על פניהן ומשרתות את האינטרסים שלהם.

אין ספק שהלכי רוח במשפחה, במיוחד בסכסוכים משפחתיים טעונים רגשית- הם הלכי רוח משתנים. הלכי רוח כאלה המביאים לעשיית מעשים (כגון העברות כספים) שחובה שייעשו בליווי מקצועי שייתן ביטוי ברור להלכי הרוח בעת ביצוע כל פעולה רלוונטית (שהיא פעמים רבות בלתי הפיכה- גם כשהלכי הרוח משתנים).

במאמר מוסגר יצוין, כי המחוקק הישראלי גם נתן דעתו לסיטואציות מעין אלה והגדיר כללי התנהגות ברורים בחוק המתנה תשכ"ח-1968: החוק שהוא קצר וברור, מגדיר את מהותה של מתנה, מתי וכיצד יכול נותן מתנה להתנות תנאים על מתן המתנה, מהם הנסיבות בהן רשאי נותן המתנה לחזור בו ממתן המתנה- ועוד. במקרה המתואר בפסק הדין- ניכר על האם שפעלה "מהבטן" בעת שהעבירה סך של כמיליון דולר לבת האחת מבלי לחשוב על השלכות הפעולה הזאת ולהגדיר לעצמה עד הסוף מה היא מבקשת להשיג בפעולה זאת- ואם היא הדירה בהתקיים תנאים מסוימים….  האם ביקשה להביא לסוף נתק בין האחיות ולהשכין שלום במשפחה- וסופו של דבר מצאה עצמה מלווה את בנותיה בסכסוך מכוער בבית המשפט, שקיבל תוצאה מאד לא רצויה מבחינתה.

הנה כי כן- פעולות משמעויות (בוודאי פעולות כספיות כאלה) צריכות לעבור בחינה מקצועית בטרם ביצוען. כאשר מסתבכים העניינים- ראוי הוא שהמשפחה תפנה לגישור מקצועי – שבמסגרתו ניתן אולי להגיע לתוצאות "מגדילות עוגה" שכל בני המשפחה חיים אתם בשלום, במקום להביא סכסוך כזה לבית המשפט ולקבל תוצאה בעייתית גם לאחר דיון בשתי ערכאות. מכל מקום חשוב מאד לבצע כל פעולה תוך קיומה של דוקומנטציה, הנערכת בזמן אמת המבהירה את מהות הפעולה הנעשית ואת הלך הרוח שהביא לביצועה של פעולה כזאת.