הבעלים לא גילו לשוכרים שהמבנה בנוי בשיטת הפל-קל ויפצו בכ-120 אלף שקל

בימ"ש השלום בראשון לציון נדרש לדון בתביעות הדדיות בין שוכרים למשכירים על רקע טענות של הפרות חוזה. אלא שבאחרונה קיבל בימ"ש את התביעה שהגישו השוכרים וחייב לפצותם בסך של כ-100 אלף שקל, תוך שדחה את תביעת המשכירים. נקבע כי המשכירים לא גילו לשוכרים את העובדה כי המבנה בנוי בשיטת הפל-קל, וזאת לאחר שכבר השוכרים החלו לבצע עבודות שיפוצים במבנה.

באוגוסט 2014 נחתם הסכם שכירות בין השוכרים לבין מוסך ראשונים. בהתאם להסכם, שכרו השוכרים מהמוסך מבנה בשטח של כ-130 מ"ר הנמצא ברחוב שמוטקין 5 בראשון-לציון ושם ביקשו לפתוח בין היתר עסק למכירת בגדי אופנה לגברים.

הסכם השכירות נחתם לתקופה של שנה עם אופציות לתקופות שכירות נוספות ודמי השכירות החודשיים עמדו על סך של 7,500 ₪. מיד לאחר החתימה, החלו השוכרים לבצע עבודות במבנה לצורך התאמתו לבית העסק. ואולם, יחסי השכירות לא האריכו ימים. בפועל, הסכם השכירות בוטל ימים ספורים לפני פתיחת העסק בעיצומן של העבודות.

בשלב זה נסיבות פינוי השוכרים את המבנה שנויות במחלוקת. הסיבה המוצהרת לעזיבתם היא העובדה שהסתבר כי המושכר בנוי בשיטת פל-קל. אולם לטענת המשכירים, עובדה זו הייתה ידועה לשוכרים עוד לפני החתימה על הסכם השכירות.

באפריל 2015 הגישו השוכרים תביעה כנגד מוסך ראשונים וכן נגד בעליו לבית משפט השלום בראשון לציון.

לטענתם, כחודש לאחר הכניסה למבנה, במהלך ביצוע העבודות, הבחינו בתזוזות שונות בתקרה. רק מספר ימים לאחר מכן, במסגרת ישיבה שערכו עם הבעלים, נודע להם לראשונה כי המבנה בנוי בשיטת פל-קל. לטענת השוכרים, מדובר באי גילוי מידע מהותי על אודות המושכר, מצבו, חוקיותו והתאמתו לצרכי העסק העולה כדי ניהול משא-ומתן בחוסר תום לב, הטעיה ותרמית. לטענתם, לאחר שהמשכירים הודיעו לשוכרים אודות האמור, ביטלו המשכירים עצמם את הסכם השכירות ופינו אותם מהמבנה בתואנה שהם אינם יכולים להישאר במבנה  בשל הסכנה הטמונה בו.

הם טענו כי המשכירים פינו אותם ימים ספורים לפני פתיחת העסק ולאחר שביצעו במבנה עבודות שיפוץ נרחבות תוך השקעת כספים רבים. בכך טוענים השוכרים, הפרו המשכירים את הסכם השכירות הפרה יסודית. לאור כל זאת, עתרו לחייב את המשכירים בעלות העבודות, אובדן הכנסה ומניעת רווחים וכן עתרו לחייב את המשכירים בפיצוי בגין עגמת נפש.

המשכירים טענו מנגד כי השוכרים ידעו על כך שהמושכר בנוי בשיטת פל-קל עוד טרם החתימה על הסכם השכירות. בנוסף, המשכירים הכחישו את הטענה כי הפרו את הסכם השכירות ופינו את השוכרים מהמבנה. לטענתם, השוכרים הם שביקשו לפנות את המבנה ולבטל את הסכם השכירות. הם הסכימו לבקשתם בכפוף להשבת מצב המושכר לקדמותו ובהסתמך על התחייבות זו הסכימו לביטול ההסכם.  אלא שלטענתם, השוכרים הפרו את ההסכם בכך שגרמו נזקים למבנה. לאור זאת, הגישו המשכירים תביעה שכנגד בבקשה לפיצוי בגין הנזקים שביצעו במבנה.

גרסה מהימנה

תחילה, נדרש השופט רפי ארניה לבחון האם המשכירים הודיעו לשוכרים, טרם חתימת הסכם השכירות, כי המושכר בנוי בשיטת פל-קל? אלא שלאחר שעיין השופט בטענות הצדדים וראיותיהם הוא סבר כי התשובה לכך שלילית.

זאת, בין היתר לאור העובדה כי גרסתם של השוכרים בעניין זה הייתה מהימנה ולא נסתרה. כמו כן  חיזוק משמעותי לגרסתם מצא השופט בתמלולי השיחות בין הבעלים לבין השוכרים זמן קצר לאחר הכניסה למבנה. בשיחה זו הבעלים אינו הכחיש את טענת השוכרים לפיה לא ידעו שהמושכר בנוי בשיטת פל-קל טרם החתימה על הסכם השכירות.

העזיבה הייתה אחראית, סבירה והגיונית

מכאן ניגש השופט לבדוק האם הפר צד כלשהו את הסכם השכירות? אלא שגם בעניין זה סבר השופט כי הדין עם השוכרים שהוכיחו את טענתם כי המשכירים הפרו את הסכם השכירות, בכך שדרשו מהם את פינויו – ללא כל עילה שבדין. עיון בתמלילי השיחות בין הצדדים מעלה באופן ברור כי למעשה, המשכירים אילצו את השוכרים לעזוב את המושכר בעל כורחם זאת, בתואנה כי מבנה המושכר הינו מסוכן וכי אם לא יעזבו את המושכר עלולים להיגרם להם נזקים גדולים יותר בהמשך. בנסיבות אלה, קבע השופט, כי עזיבת השוכרים את המבנה הייתה אחראית, סבירה והגיונית הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה כלכלית.

"לא נעלם מעיני כי השוכרים לא התנגדו לפינויים מהמושכר ולא עמדו על קיומו של הסכם השכירות כפי זכותם, שהרי המשכירים הם אלה שביטלו אותו ללא כל עילה שבדין. דא עקא, התרשמתי, כי לשוכרים לא הייתה ברירה של ממש אלא לציית לדרישת המשכירים ולעזוב את המושכר" כתב השופט בפסק הדין.

הטעיה

בנוסף, השופט קבע כי העובדה שהמשכירים לא גילו לשוכרים שהמבנה בנוי בשיטת פל-קל עולה כדי הטעיה המאפשר את ביטול החוזה. "לטעמי, מדובר במידע מהותי שעל המשכירים היה לגלותו לשוכרים טרם החתימה על הסכם השכירות. ואולם, כאמור המשכירים לא עשו כן" כתב השופט בפסק הדין והוסיף "לדעתי, יש להביא שיטת בניה זו לידיעתו של מי שעומד להתקשר בהסכם שכירות, במיוחד כאשר מדובר בבית עסק אשר אנשים רבים צפויים לבוא בשעריו. בנסיבות אלה, מן הראוי הוא כי מידע זה יובא לידיעתו, על-מנת שיקח אותו במניין שיקוליו באם להתקשר בהסכם, אם לאו"

כמו כן, השופט קבע כי דרישתם של המשכירים מהשוכרים לפנות את המושכר מהווה ביטולו של ההסכם ללא כל עילה שבדין לפיכך, על המשכירים לפצות את השוכרים בגין נזקיהם. משכך ולאחר בחינת עלות הנזק שנגרם לתובעים  בין היתר בגין עלות חומרי בניין וביצוע שיפוץ בנכס , מערכת מיזוג אוויר שהתקינו וכן בגין עגמת נפש והוצאות שיווק ופרסום חייב השופט את המשכירים לשלם לשוכרים סך של  119,118 שקלים.

בד בבד, דחה השופט את תביעתם הנגדית של מוסך ראשונים בגין פיצוי בשל השבת מצב המושכר לקדמותו אובדן דמי שכירות לאחר שאלה לא הוכחו. בתוך כך קבע כי המשכירים יישאו בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪

ת"א 2471-04-15 גבאי ואח' נ' אליה ואח'